הכירו את הכותבת:
מיכל גרי קואצ'רית, מקדמת אנשים מהמקום
בו הם נמצאים, למקום בו הם שואפים ורוצים להיות באמצעות אימון ממוקד משמעות
"תשלחי את המאמר שלך לעורכת ליאת עברי עיני. היא מקצועית בטירוף וגם נחמדה",
כך אמרה לפני כמה שנים יועצת שיווקית שעבדתי איתה. כך החלה ההכרות שלי עם ליאת.
עם השנים נפגשתי בה כעורכת ב"סלונה" וב-ynet, עד שהבנתי ששינתה כיוון. החלה להיות עצמאית והצטרפתי לקורס שפתחה לכתיבה שיווקית.
האמת, שמאוד קל להתאהב בליאת. היא ישירה, פתוחה, אותנטית, מצחיקה ובעיקר נדיבה וחכמה. למדתי ממנה כל כך הרבה שהמשכתי למועדון הכתיבה שלה.
בקורסים ליאת מדברת על השינוי שעשתה משכירה לעצמאית. מכיוון שהנושא של המעבר משכירה לעצמאית מסקרן אותי ברמה האישית והמקצועית, ביקשתי ממנה לראיין אותה על המעבר לעצמאות.
כקואצ'רית, אני מלווה נשים שבחרו לעבור את התהליך הזה ובוודאי גם בניהול של בית הספר למקצועות ההורות, בו בוחרות נשים ללמוד ולהתמקצע ולהתחיל את התהליך של שינוי מקצועי.
בחרתי לראיין את ליאת ולקבל ממנה תובנות על התהליך, למתאמנות שלי בקליניקה, לתלמידות שלי בקורסים ובוודאי לעצמי, להבין איך מתקבלת ההחלטה לעבור ממשרה של ניהול ערוץ ההורים ב-ynet לעצמאית, שמתחילה את דרכה בעולם שונה ומאתגר, בו היא הופכת לבוסית של עצמה.
קבעתי עם ליאת פגישה בזום והתחלנו לשוחח על הדרך המרשימה, הפתלתלה והמפתיעה שעשתה, עד שהגיעה אל המקום הנכון לה.
התחלתי את השיחה וביקשתי מליאת שתספר לי על המשרה שלה כעורכת . כשביקשתי ממנה לעשות זאת, העיניים שלה נצצו, נראה היה שלמרות שעזבה מבחירה את מקום עבודתה זה, הוא עדיין משמעותי מאוד עבורה.
ולכן, היה מעניין אותי להבין מה היו נקודות האור שלה בעבודה. ליאת שיתפה אותי שב-ynet היא תכננה, יצרה, יזמה, הובילה וביצעה. כשתיארה את עבודתה ההרגשה שלי הייתה שהיא הרגישה שם בבית ועשתה הכל כדי להגיע להישגים ייחודים.
"מה את זוכרת היום כהישג גדול ומשמעותי?" ליאת נזכרה ביום שנכנסה לאתר וראתה פרויקט שלה, שהופיע בכותרת הראשית. "עבורי", אומרת ליאת, "היה זה הישג מאוד מיוחד. הבנתי שלמרות שערוץ ההורים הוא ערוץ קטן יחסית באתר חדשותי, הצלחתי לעניין בפרויקט הזה והוא הגיע הכי גבוה שאפשר".
"היה זה מאוד משמעותי עבורך", אמרתי לליאת, בעיקר מתוך הידע שלי בלוגותרפיה – ריפוי באמצעות משמעות. הרצון שלנו הוא להותיר את חותמנו בעולם הזה, את טביעת האצבע שלנו, והרגע בו ליאת ראתה את חותמה בכותרת הראשית, הוא הרגע בו הרגישה משמעותית, בו כל המאמץ התכנס ביחד להצלחה, שכתובה שחור על גבי לבן.
בהמשך לנושא המשמעות, הצליחה ליאת להביא אל הכותרות נושאים חשובים, שלא תמיד זוכים להתייחסות באתרי חדשות, כמו נישואין פרק ב', משברים ואתגרים בחיי משפחה והורות לילדים עם צרכים מיוחדים. כל אלה הפכו את עבודתה למספקת ומעניינת ולכל אורך השיחה הדגישה ליאת את השמחה והסיפוק שחשה בעבודתה.
העבודה עם מומחים סביב נושאים חשובים אלה והכנת כתבות שנגעו בקוראים רבים, הפכו את עבודתה למספקת ומשמעותית, גם בשל היכולת להעביר הלאה ידע חשוב, שעתיד לשנות את עולמם של רבים.
"אם היה כל כך טוב, איך החלטת לעזוב?"
השאלה הזו לא איחרה לבוא. ליאת תיארה עבודה משמעותית לצד סיפוק והנאה והשאלה המתבקשת הייתה – מה קרה?
ובכן, הייתה הצלחה גדולה, שנבעה מהיכולות הגדולות של ליאת, החריצות, היצירתית, הטוטאליות והשאיפה קדימה.
וכן, בשאיפה קדימה, הייתה בעיה. ההצלחה הרבה הובילה לכך שאפשרויות הקידום המעניינות הצטמצמו ולא הייתה אפשרות קידום שעניינה את ליאת, והיא החלה לחשוב על עתיד דרכה המקצועית.
לאן הולכים או רצים מכאן?
השאלה שלי "מה עזר לך בתקופה הזו להגיע להחלטה?" פתחה פתח לחשיבות הגדולה של תחומי משמעות שונים בחיים. אל לנו להתמקד בתחום משמעות אחד או שניים חשובים ככל שיהיו (למשל עבודה ומשפחה), אלא עלינו לטפח תחומי משמעות נוספים, שיכניסו עניין לחיינו ויקדמו אותנו.
ליאת החלה לרוץ לפני תשע שנים ובשלב מסוים החליטה לעשות מרתון, שהראשון היה ב-2017. עד היום רצה ליאת שלושה מרתונים מלאים (42.2 ק"מ). ההכנה לכל מרתון נמשכת חצי שנה ופתאום היא אומרת, "המשמעות של העבודה עוברת למקום השני בתקופות האלו".
"ומה עוד קרה לך בזמן ההכנות למרתונים? האם יכול להיות שהערך העצמי נבנה והתחזק?" המשכתי וחקרתי. "כן, בהחלט", מסכימה עמי ליאת. הערך העצמי נבנה וההכנות למרתון למעשה עיצבו את ליאת בדרכה אל עצמאות מקצועית והוכיחו עבורה את יכולותיה הרבות, כמו דבקות במטרה וכח רצון, תכונות שחשובות ליציאה לעצמאות.
"העניין הוא שבמהלך האימונים עשיתי הרבה דברים שלא חשבתי שהם אפשריים עבורי, כמו לקום בשלוש וחצי לפנות בוקר ולצאת לאימון ריצה של 32 קילומטר, ואז פתאום מתגנבת מחשבה שאם אני יכולה לעשות את הדבר ההזוי הזה כנראה אני יכולה לעשות עוד כמה דברים שנראים לי קשים עד בלתי אפשריים".
התפטרות ויש גם טוויסט
וכך, לא איחרה להגיע ההודעה לבוס על סיום עבודתה ואפילו נקבעה מסיבת סיום במסעדה עם כל הצוות. בחנייה, אחרי הפרידה במסעדה, החלו שיחות, שמטרתן להשאיר את ליאת בעבודתה. נו, כבר אמרתי שהיא הייתה מצוינת ומי היה מוכן לוותר על כזו עובדת מסורה?
מתוך כל השכנועים מה שהכי "דיבר" אל ליאת היה הרעיון שהיא תשלב בין קריירה עצמאית לבין מקום העבודה הנוכחי שלה.
ולא תאמינו מה קרה. השכנועים הצליחו ויש טוויסט בעלילה כי ליאת החליטה להישאר בעבודתה כשכירה ובמקביל לטפח את דרכה העצמאית.
טוויסט נוסף בעלילה הגיע שהקורונה פרצה יום אחרי שהיא חזרה לתפקידה כעורכת, כלומר עלי לשנות כבר את השם למסיבת "אין סיום" או אולי למסיבת "התחלה חדשה".
שנה ושלושה חודשים שילבה ליאת את שני המסלולים המקצועיים, עד שלא יכלה עוד, בחג שבועות לפני שנה נפלה ההחלטה שיש לוותר על אחד מהמסלולים, וליאת החליטה להתפטר מעבודתה ולהתמקד במסלול העצמאי.
ההחלטה להתמקד במסלול אחד מבין השניים הייתה לאחר קושי מאוד גדול להתמודד עם היקפי העבודה. ליאת, הפרפקציוניסטית והחרוצה, התקשתה להתמודד עם ההיקפים הללו, יחד עם תחומי משמעות אחרים בחיים, כמו המשפחה. אין זה פלא שההחלטה נפלה בחג שהוא החג המשמעותי ביותר עבור ליאת, בו היא נוהגת לארח את משפחתה המורחבת. האירוח שדרש מאמצים רבים, יחד עם נטל העבודה, הכריעו את הכף לטובת התמקדות במסלול העצמאי.
פעם שנייה - הצלחה
לאחר שליאת חזרה בה, בפעם הראשונה בה רצתה להתפטר, חיכיתי חסרת סבלנות לרגע בו היא תשתף אותי על ההצלחה לעזוב את מקום עבודתה. בפעם השנייה היא הצליחה.
"מה היה שונה?" שאלתי. "שכן הצלחת לעזוב את 'סיר הבשר', את המקום הנח והבטוח ולצאת אל דרך חדשה".
"היו כמה שינויים", אומרת ליאת:
במסלול העצמאי שלי חוויתי הצלחות. היו פידבקים חיוביים והבנתי שאני "יכולה לעשות את זה" – יכולה להרחיב את הנתיב העצמאי.
משמעות – הרגשתי שאני משפיעה על אנשים בעבודתי כעצמאית, שקולי נשמע, שרואים אותי. כשאני מרצה מול כיתה של 20 איש ויכולה להסתכל לכל אחד ואחת מהם בעיניים, רואה את תהליכי השינוי, זה מעניק משמעות גדולה מאוד.
ושוב במהלך הריאיון הזה עלה הרצון האנושי, שליאת מייצגת, להטביע חותם. אולי ההסתכלות שלה על הטבעת החותם עכשיו כעצמאית מול כיתה של 20 איש, גדולה יותר מכותרת ראשית ב-ynet, לה נחשפים מאות אלפי אנשים.
ומסביב לכל זה הייתה את המשפחה התומכת. גם המשפחה הגרעינית בדמות בעלה של ליאת ובנותיה וגם הוריה ואחיה. ליאת משתפת את משפחתה באתגרים ובהחלטות בדרכה המקצועית החדשה וזוכה מהם להקשבה ולייעוץ. בנוסף, הרגישה ליאת, שההחלטה שלה, החלה גל של יזמות והתפתחות גם עבור משפחתה. בנותיה החלו לאפות ולמכור עוגות בתקופת הקורונה וכך גם הן הפכו לעצמאיות בזעיר אנפין.
"בנוסף", אומרת ליאת, "נעזרתי בחוה ניסנבוים, יועצת עסקית, שהאמינה בי ובדרכי העצמאית, נתנה לי רוח גבית ועם הזמן גם הפכה לחברה. אין ספק שתרומתה של חוה לדרכי החדשה היא רבה ומשמעותית. היא האמינה בי לפני שאני האמנתי בעצמי".
זהות מקצועית בתהליך שינוי
כשהייתה שכירה ידעה ליאת לשאת את "נאום המעלית" בגאון. "אני עורכת ערוץ ההורים של ynet". ברור שכולם הבינו מה ליאת עושה.
כשיצאה לעצמאות "נאום המעלית" כבר לא היה פשוט כמו פעם. היא אפילו סיפרה לי שברגעים מסוימים ולא משמעותיים, כששאלו אותה מה היא עושה (למשל, בביקור אצל הרופאה עם בתה) היא חזרה ושיננה את נאום המעלית הידוע לה מעבודתה הקודמת.
ואז היא החליטה לעשות שינוי. לבנות "נאום מעלית" חדש וגם את זה עשתה ליאת בחריצות ובשקדנות האופייניים לה. היא נעמדה כמה פעמים מול המראה עד שנולד נאום מעלית חדש, המתאים לעצמאית.
הסיפור הזה שליאת שיתפה אותי בו, מתאים לנשים אחרות בתהליכי שינוי, שמתרגלות לאט למצב החדש, לפעמים עדיין חוזרות אל המצב הנח הקודם ואז מחליטות להתקדם הלאה, להשיל מעצמן כמעט כל סממן לזהות המקצועית הקודמת שלהן ולהתמקד בזהות המקצועית החדשה, שבנו לעצמן.
לסיום פגישתנו מזכירה לי ליאת לכתוב על חשיבות הדרך ובעיקר על החשיבות ליהנות מהדרך ואני נזכרת בדבריו של ויקטור פרנקל שהדרך חשובה, גם אם יש בה רגעים ואף תקופות, של סבל ומאמץ. הדרך ייחודית ומובילה אל המשמעות בחיים, משמעות שניתן להגיע אליה דרך השאיפה לקריירה כעצמאית אבל כפי שאומרת ליאת, לא לכולם הדרך הזו מתאימה, ואני מוסיפה שיש דרכים למצוא משמעות בחיים גם בעבודה כשכירה, כפי שליאת הרגישה בעבודתה ב-ynet.
משיחתי עם ליאת היא בהחלט חיה חיים משמעותיים, מלאי עניין, שהדרך אליהם הייתה מעניינת, משמעותית, מורכבת ושווה כל רגע.