הכירו את הכותבת:
מיכל גרי קואצ'רית, מקדמת אנשים מהמקום
בו הם נמצאים, למקום בו הם שואפים ורוצים להיות באמצעות אימון ממוקד משמעות
ד"ר אלכסנדרה סאקס מציעה המשגה חדשה לתקופה של אחרי לידה. המשגה זו חשובה מאוד כי עד כה לא המשיגו את התקופה של אחרי הלידה עבור האימא. אומנם היו שימושים שונים כמו "חופשת לידה", אבל תיאור זה הוא בעיקר עבור הממסד, למשל עבור קבלת דמי לידה ולא באמת מתאר את משמעות התקופה הזו עבור האישה שהפכה לאם.
גיל ההתבגרות
כולנו מכירים היטב את גיל ההתבגרות. התקופה בה בני הנוער עוברים שינויים פיזיים ורגשיים, הם מפוזרים, מתלבטים, לא יציבים רגשית ואנחנו דורשים מהם להתנהג "כמו מבוגרים". לגיל ההתבגרות יש מודעות, הבנה של התקופה וכמובן המשגה ושם – "גיל ההתבגרות", במה הוא שונה כל כך מהתקופה שאישה עוברת אחרי לידה?
דולה פוסט פארטום: התקופה שאחרי לידה
לתקופה שעוברת אימא אחרי לידה אין אפילו שם. אין המשגה. וזה עוול שיש לתקן. כך טוענת ד"ר אלכסנדרה סאקס, פסיכיאטרית העובדת עם נשים בהיריון ולאחר לידה.
נשים לאחר לידה מתקשרות לד"ר סאקס ורבות מהן מתארות תיאור דומה של חייהן לאחר הלידה: לא נהנות מהטיפול בתינוק, חושבות שהן לא טובות בו ולכן מודאגות שהן סובלות מדיכאון לאחר לידה.
כפסיכיאטרית, עוברת ד"ר סאקס על הסימפטומים שלהן וברור לה שאותן נשים אינן סובלות מדיכאון לאחר לידה. כשהיא משתפת את האימהות בהערכה הזו, הן אינן נרגעות כי הן חושבות שאימהות בראשית דרכה אינה אמורה להרגיש כמו שהן מרגישות.
הפער בין הציפייה למציאות
אותן נשים חוות פער בין הציפייה למציאות. הן ציפו שאימהות תיתן להן הרגשה של שלמות, אושר ושמחה, שהאינסטינקטים שלהן ידריכו אותן בטיפול בתינוק ובעיקר, שאותם אינסטינקטים יובילו לרצון החשוב – לשים את התינוק שלהן בעדיפות ראשונה, לפני הצרכים שלהן. אך זו ציפייה שאיננה מציאותית של איך המעבר לאימהות אמור להרגיש ואותן אימהות מרגישות מאוד לא בסדר, כי יש פער בין מה שהן חשבו שיקרה לבין איך שאימהות נראית בפועל.
נרמול תקופת המעבר לאימהות
כדי לגשר על הפער בין ציפייה למציאות, ניסתה ד"ר סאקס לומר לאימהות שהן אינן חוות דיכאון לאחר לידה וניסתה בכל דרך אפשרית לנרמל את התקופה שאחרי שהלידה. לשם כך פנתה לספרי הרפואה, אך אלו נכתבו על ידי רופאים והרי התקופה שאחרי הלידה אינה מחלה, לכן לא מצאה את התשובה שם.
במהלך חיפושיה הגיעה אל האנתרופולוגיה. שם מצאה מאמר שנכתב על ידי דנה רפאל בשנת 1973. היא קראה לתקופה שלאחר הלידה Matrescence ובעברית "התמאהות".
זה לא מקרי שהתמאהות נשמע כמו התבגרות. בשניהם מדובר בזמן של שינויים הורמונליים ופיזיים והם מביאים לכאוס בתחושה של האדם. שני המונחים הללו אינם מחלות ואינם נמצאים באוצר המילים הרפואי.
מכיוון שאין מודעות מספיקה למאפיינים של התקופה שלאחר הלידה, מבלבלים אותה עם דיכאון לאחר לידה. ניתן להסביר ולנרמל את התקופה שאחרי הלידה בעזרת שני מושגים: דחיפה ומשיכה.
PUSH&PULL
משיכה PULL –
התינוקות שלנו נולדים כשהם תלויים לגמרי בטיפולו של מבוגר. הם לא יכולים ללכת, לאכול וקשה לטפל בהם. הורמון האוקסיטוצין מסייע לנו בטיפול האינטנסיבי בתינוק. אוקסיטוצין מפורש סביב ההיריון והלידה וגם במגע גופני. שמו הנרדף הוא "הורמון האהבה". אוקסיטוצין מסייע לאימא להתמקד בתינוק, הוא מסייע למוחה להתמקד, מושך את תשומת הלב שלה, כך שתינוקה יהיה כעת במרכז עולמה.
דחיפה PUSH –
במקביל לתנועת המשיכה, המוח שלה דוחף לכיוון השני, לחלקים אחרים באישיות שלה – מערכות יחסים אחרות, העבודה שלה, תחביבים, וכמובן צרכים פיזיים מיידים – שינה, אוכל, הליכה לשירותים, סקס.
זאת ה"מלחמה" של ההתמאהות. בין המשיכה לדחיפה. בין המשיכה להתמקדות בצרכיו של התינוק לבין הדחיפה להתמקדות בצרכים וברצונות של האימא. המתח הזה, בין המשיכה לדחיפה, הביאו את האימהות לחשיבה שהן לא בסדר, שהן בדיכאון. אם הן היו מודעות לתהליך הטבעי של תחילת האימהות, את הקושי לחיות בין הדחיפה למשיכה, ואת הנורמליות של הקושי בלתמרן בין הדחיפה למשיכה היו מבינות שאין צורך להתבייש בזה.
אילו רק היו מודעות לכך הן היו מרגישות פחות בודדות וניתן היה להוריד את האחוזים של דיכאון לאחר לידה.
לדעתי, המתח בין המשיכה לדחיפה, גדול יותר בחבורת מערביות בהשוואה לחברות מסורתיות, מכיוון שבחברה המערבית, האישה, עד הפיכתה לאימא טיפחה והגדילה את החלקים שבה עם הלידה הפכו למוקדים של ה"דחיפה" – עבודה, תחביבים, ועוד.
דולה פוסט פארטום - מסקנה
כדי לנרמל את תחושותיה של אימא לאחר לידה, יש ליצור שינוי חברתי. על מנת להביא לשינוי חברתי זה, על האימהות לדבר אחת עם השנייה, להביא לשיח חברתי ולא רק לשיח שמוגבל לחדרי הטיפול. השיח הזה, בין אימהות לאימהות ובין אימהות לקבוצת התמיכה שלהן יכול להקל על בדידותן של אימהות לאחר לידה ולגרום לקרובים אליהן להבין מהי התמיכה הדרושה להן.
כשתינוק נולד, נולדת גם אימא וכל אחד מהם לא יציב בדרכו, הדרך בה הם צולחים את התקופה שלאחר הלידה הופכת אותנו לאנושיים.
לימודי דולה פוסט פארטום או במונח העברי – לימודי דולה לאחר לידה מתרכזים בגורמי הדחיפה והמשיכה כפי שהגדירה אותם ד"ר סאקס. לימודי דולה לאחר לידה יאפשרו לך להבין את הרקע הפסיכולוגי והרגשי של אימהות בהיריון ולאחר לידה ויעזרו לך לתמוך באימא אחרי לידה בצורה הטובה ביותר שיש. גורמים אלה נלמדים בקורס דולה לאחר לידה על ידי פסיכולוגיות המתמחות בתחומים אלו. הקורס מתאים גם למי שמעוניינת לעבור הסבה מקצועית בגיל 40 או הסבה מקצועית בגיל 50 כדי לרכוש מקצוע חדש שכל מהותו עזרה ליולדת אחרי לידה, עזרה הכוללת תמיכה באימא אחרי לידה ובמשפחתה הקרובה. להמשך קריאה אודות קורס דולה לאחר לידה לחצי על הלינק.