הכירו את הכותבת:
מיכל גרי קואצ'רית, מקדמת אנשים מהמקום
בו הם נמצאים, למקום בו הם שואפים ורוצים להיות באמצעות אימון ממוקד משמעות
יש סבל בעולם.
אני יודעת שאני לא מחדשת לאף אחד אבל אני רוצה להוסיף על זה ולהדגיש אוכלוסייה אחת שמאוד קשה לנו לשאת את סבלה ואלו הילדים שלנו.
אך אחד מהתפקידים ההוריים החשובים וגם המאתגרים ביותר הוא ללמוד לשאת את כאב ילדנו.
הדאגה לשלום ילדנו מתחילה מוקדם מאוד. עוד לפני ההיריון, אנחנו מתפללים לילד בריא בנפשו ובגופו.
משיחות עם הורים בזמן טיפולי הפוריות עולה דאגה כבר בשלב שבו העובר נמצא בצלחת הפטרי במעבדה. כבר אז נדרשים הורים לשאת את כאב ילדם שעוד לא נולד.
אימהות יודעות היטב כמה הן דואגות כבר בהריון לשלום העובר ובמידה וחלילה מתגלה בעיה כלשהי כבר אז נתמודד עם האתגר לשאת את סבל ילדנו.
עם הלידה והגעתו של ילדנו לעולם, הדאגה הופכת לממשית יותר ונעה בין לשאת את סבלו של הילד מתסכול כי לא קיבל דבר מה שרצה ועד לשאת את סבלו כשהוא קודח מחום.
נשיאת הסבל נראית לפעמים בלתי נסבלת, משימה שקשה מאוד לעמוד בה. אך תפקידנו ההורי הוא לשאת את סבל ילדנו, לדעת איך להתמודד אתו ולהושיט יד לעזרה.
כמי שמשמשת קואצ'רית, בקליניקה שלי לאימון אישי, אני מתרשמת מהאופן בה הורים נושאים את כאב ילדם ואני נפעמת מכך שנשיאת הכאב היא חוצה גילאים.
אימא צעירה בהריון תישא את כאב העובר בזמן בדיקות לקביעת עתידו, אימא לבנים צעירים בגילאי הגן וביה"ס היסודי תתמודד עם הכאב של הילד בפרידה בשער בית הספר ובכניסה לחוג חדש ובוודאי עם הכאב על כך שלא הוזמן למסיבת יום הולדת.
אל הקליניקה מגיעות גם אימהות מבוגרות יותר, שנושאות את תסכול וכאב ילדם על לימודים אקדמיים שלא מצאו חן לאחר שכבר התחילה שנת הלימודים, על אהבה נכזבת ועל המשפחה המורחבת של החתן של הבת, שאינה עוזרת ותומכת בהם לאחר הלידה.
עם הזמן האימהות הופכות לסבתות ועכשיו האתגר מוכפל, סבתות נושאות גם את כאב הנכדים, בוודאי אם אלו ילדים מיוחדים, אבל גם אם הם מגיעים אליה אחרי יום לימודים, מתוסכלים על כך שמסיבה כלשהי לא השתתפו במשחק הכדורגל הכיתתי.
אימון אישי: מה עושים עם כל הסבל הזה?
כפי שכתבתי בתחילה, יש סבל בעולם, אבל לא תמיד הוא כל כך גרוע, סבל הוא גם גורם מקדם.
ד"ר שמעון אזולאי, פילוסוף ואיש חינוך, הגה את ראשי התיבות "קס"ם" – קושי, סבל ומאמץ. שלישית מושגים שעלינו לחוות כדי להרגיש משמעותיים מכל פעילות שאנו עושים בחיינו.
אין למנוע מילדים את הקושי והסבל אלא לתת להם כלים להתמודד אתו ובוודאי שאין לעשות כל מאמץ כדי להסיט את הסבל כפי שעושים "הורי הליקופטר", שמאמינים שבעזרת התערבותם יוכלו לסלק כל סבל ומאמץ מחיי ילדיהם. בזכות החוויה של קושי, סבל ומאמץ, הפעילות שלנו בחיים הופכת למשמעותית, למרות שלעתים לא נרגיש זאת, או ילדנו לא ירגישו זאת ב"זמן אמת" אבל לאורך זמן החוויה הזו תהפוך אותנו לאנשים שלמים יותר ובעלי חוסן, לכן יש לתת לילדנו להתמודד עם קושי ועלינו לדית להתמודד עם הקושי של ילדנו.
איך מתמודדים בעזרת אימון אישי עם סבל ילדינו?
מכיוון שסבל הילדים הינו אורח קבוע בקליניקה שלי, גייסתי כלים מתחום האימון האישי על מנת לעזור לאימהות להתמודד טוב יותר עם כאב ילדם.
ראשית, אשאל את האימא, "מה יעזור לך להתמודד עם הכאב והתסכול של ילדייך?" ומכאן נמשיך הלאה.
אחד הדברים שמאוד עוזרים לאימהות הוא לקבל כלים להכיר טוב יותר את החוזקות של ילדם, החוזקות שיעזרו לילד להתמודד עם התסכול שלו, על כך שלא עבר את מבחן הנהיגה גם בטסט החמישי. אם האימא מכירה את הילד שלה, כילד אופטימי עם חיים מלאים ועשירים הרי שהאופטימיות והעשייה היומיומית ייתנו לו את הכוחות לעבור את הטסט השישי ואם לא את השישי אז את זה שאחריו.
התפקיד ההורי הוא לתת לילד את האפשרות להתמודד עם הסבל בכוחות עצמו, בזכות האישיות שלו והחוזקות שלו. הדבר נכון גם לילד בן 7 שהגיע לחוג כדורסל והמאמן ציוות אותו עם ילד שהוא לא מחבב. הציוות הזה יכול להוליד מתוכו הרבה דברים טובים, הזכות לראות את הילד השני באור אחר תוך כדי סיטואציה אחרת וללמוד להתנהל גם במקום שהוא פחות נח לי.
אימון אישי: נפרדות - הילדה היא לא את
כל אחד מאתנו נושא על גבו תיק. בתיק יש זיכרונות, ערכים, הישגים, פרדיגמות, שדונים ועוד ועוד. תקופת הילדות שלנו משחקת תפקיד משמעותי בזיכרונות שלנו, באופן בו אנחנו תופסים ילדות, את משמעותה ואת תפקידנו כהורים. תקופת הילדות שלך היא חשובה אך היא נפרדת מסיפור החיים של ילדייך. הילד שלך שונה ממך, ברצונותיו, בהתייחסותו לחייו ובעצם בכל מאפיין. לכן יש לתמוך בו לפי הצרכים והרצונות שלו ולחדד כל הזמן את המחשבה: "מה הילד רוצה ממני?" ולא מה אני רוצה או צריכה לתת לו.
העבודה שלי בקליניקה כ- קאוצ'רית היא לבסס נפרדות – "את אינך הילדה שלך", "הילדות שלך, אינה הילדות של הילדים שלך", "דפוסי החשיבה של בית הורייך, אינם תפוסי החשיבה בביתך שלך".
כשההבנה הזו מתחדדת, תוך כדי הכרה של הילד, חוזקותיו והדברים שאותם הוא רוצה לקבל מההורים שלו, מתחזקת הנפרדות. רק כשאת נפרדת מילדך, כשאת מסתכלת על הסיטואציה מהצד, את יכולה להושיט יד לעזרה. רק כך, את נקייה ממחשבות כובלות, מפרדיגמות, שיכול להיות שעבר זמנן ואת פנויה לחשוב מהי הדרך הטובה לעזור לילדך, הדרך הזו יכולה להיות שונה מהדרך שבה עזרו לך כילדה, אולי כילדה ניסו להסיט כל מכשול או מהמורה מחייך אבל את יודעת את חשיבותו של הקושי ולכן אינך נבהלת שילדך חש מצוקה, אומנם עבורך זוהי תחושה לא נוחה, אבל את יודעת בזכות כליי קאוצ'ינג ( אימון אישי ) לדעת לשאת את הסבל הזה, לראות את ילדך ב"עיניים טובות" ולהושיט לו יד לעזרה במקומות בהם הוא זקוק לה.
אימון אישי: סבל מחדד משמעות
הדעה הרווחת לגידול ילדים היום היא, שאנחנו רוצים לגדל ילדים מאושרים.
בתקופה האחרונה נשמעות קריאות תיגר על נושא האושר עבור מבוגרים וילדים. האושר הינו חמקמק, מגיעים אליו ומהר מאוד מחפשים את הדבר הבא, שיביא לנו את האושר ולכן החוויה, ברדיפה אחר האושר, עלולה להיות מתסכלת ומאוד לא מקדמת בשפת קאוצ'ינג.
לכן, במקום להציב יעד של "ילד מאושר", יש להציב יעד של "ילד הנהנה מחיים משמעותיים". משמעותי בחייו, לעצמו, למשפחתו ולקהילה שלו. ילד שירגיש משמעותי, ירגיש גם מדי פעם את "תופעת הלוואי" של המשמעות והיא אושר. אין תפקידנו כהורים לחתור לילד מאושר אלא לילד משמעותי ואת המשמעות יקבל הילד אם יחווה מאמץ ולעתים אף סבל.
לכן, תמכי ולמדי את ילדך להיות משמעותי. הסתכלי עליו מהצד והביטי בכל החוזקות שלו, אלו שמאפשרות לו לשאת את הסבל ואת תהיי שם בשבילו, תושיטי לו יד ותהיי משמעותית עבורו ברגעי האושר וגם ברגעי המשמעות.