הנקה לפי דרישה

השבוע הגיעה לקליניקה שלי משפחה מקסימה, 7 שבועות לאחר לידה. כששאלתי אותם איך הגיעו אלי, הם השיבו שקראו את הבלוג שלי בסלונה ומאוד אהבו את המאמר אודות "הנקה לפי דרישה". האמת, מיד נזכרתי במאמר הזה, למרות שהוא נכתב לפני 6 שנים. אני זוכרת את הרגע שהחלטתי לכתוב אותו, זה היה אחרי ביקור אצל אימא שהתינוק שלה, בן חודשיים, ינק בתדירות מאוד גבוהה, לא היה רגוע והיא קרסה מעייפות.

אז נתחיל בהצהרה שלטעמי היא חשובה כאן – אני מאוד בעד הנקה, את שלושת ילדיי הנקתי הנקה מלאה עד גיל חצי שנה והמשכתי להניק אל מעבר לגיל שנה, כך שהנקתי יותר מ3 שנים, אומנם לא ברציפות אבל בתקופת זמן של שש שנים. התקופה הזו זכורה לי, כתקופה נפלאה בחיי ויש ימים שאני נזכרת בערגה, בהרגשה הנפלאה שההנקה מעניקה לתינוק ולאימא.

יחד עם זאת, אני מאמינה שהסלוגן המוכר של "הנקה לפי דרישה" יכול לבלבל אימהות ולהפוך את התקופה הזו לתקופה של בלבול ועייפות.

עזרה ליולדת אחרי לידה: למלא את צרכיו של התינוק

המונח "הנקה לפי דרישה" מתאים לימים ולשבועות הראשונים לאחר הלידה, בו והתינוק שלנו מתרגל לחיים מחוץ לרחם. וזה לא פשוט בכלל. ברחם, השיליה דאגה להזין את העובר כל הזמן, הטמפ' הייתה קבועה ומי השפיר היו נעימים וחמימים. והנה, לאחר הלידה, התינוק צריך לאזן את חום גופו, לדרוש את מזונו, להתרגל לפעולת הנשימה ולסביבתו החדשה.

התפקיד המורכב והמאתגר למלא את צרכיו של התינוק מוטל על המטפלים העיקריים, או כמו שקורה בדרך כלל, על המטפלת העיקרית, שהיא האימא. בתקופת חייו הראשונה, יש למלא את כל צרכי התינוק ואז הנקה לפי דרישה היא אכן המלצה נכונה.

אך עם הזמן מתעוררת בעיה. התינוק גדל אך ההנקות ממשיכות להיות תכופות. ואז מתקיימת דינמיקה כזו, התינוק בוכה, הבכי מתפרש כרעב, התינוק יונק מעט מאוד, לזמן קצר ואז נרדם על הציצי. כשהוא מתעורר לעתים אחרי 5 דקות, האימא לא יודעת אם הוא רעב או עייף ולעתים מציעה לו שוב ציצי. וכך נוצר מעגל שמתקיים ביום ובלילה. התינוק מקבל הזנה לעתים תכופות, גם כשהוא עייף הוא מקבל ציצי ואז הוא לא רגוע, עייף וסובל מגזים בעוד האימא כמובן סחוטה ועייפה. כשאני מגיעה אל המשפחות הללו הביתה או שהם מגיעים אלי לקליניקה, הם מתארים את שגרת יומם, במילה אחת, "בלאגן" שלעתים מקורו בסלוגן "הנקה לפי דרישה".

ובכן, איך יוצאים מהבלאגן הזה?

כדי שלא נאכיל תינוק עייף ולא נרדים תינוק רעב אני ממליצה מגיל חודש וחצי – חודשיים להשתמש בשיטתה של טרייסי הוג. כלומר לחלק את היום למקטעים בהם, התינוק אוכל, יש לו זמן של פעילות ואחר כך הוא נרדם, או במילים אחרות להפריד שינה מאוכל, שהתינוק לא ירדם על הציצי אלא ינק כשהוא מתעורר מהשינה.

השיטה הזו מעניקה לנו את היכולת להבין מה התינוק רוצה ולהעניק לו את הטיפול הנכון ובכלל אני מאמינה גדולה בהפרדה של שינה מאוכל, תינוק שלומד לעשות זאת מוקדם ככל האפשר, יסגל באופן מוקדם הרדמות עצמאית ולא יזדקק לבקבוק כ"הקשר שינה", הרגל שיכול ללוות את התינוק עד לגילאי הגן.

לפי שיטה זו התינוק אינו "מנשנש" לאורך היום בהנקות קצרות אלא אוכל כמות גדולה יותר וההפסקה בין ההנקות ארוכה יותר. ההפסקה בין ההנקות חשובה מאוד לתינוק, לעיכול הנכון של המזון וכדי לאפשר מנוחה למערכת העיכול, במיוחד בשלב שהיא עדיין צעירה.