הכירו את הכותבת:
מיכל גרי קואצ'רית, מקדמת אנשים מהמקום
בו הם נמצאים, למקום בו הם שואפים ורוצים להיות באמצעות אימון ממוקד משמעות
נתחיל בגילוי נאות.
חוה ניסנבוים היא היועצת העסקית שלי מזה שנים. ההצלחה שלי, כקואצ'רית וכמנהלת בית הספר למקצועות ההורות, קשורה ישירות לליווי שלה. לאורך השנים ידעתי שחוה עברה מקריירה של שכירה לקריירה של עצמאית וראיתי בכך נקודת ממשק חשובה ביננו, אבל מעולם לא התעמקתי בשינוי שהיא עברה.
עכשיו הגיע הזמן להבין לעומק מה גרם למעבר הזה, מה עזר לה להחליט את ההחלטה החשובה הזו ואיך היא מרגישה עכשיו, כעצמאית, לאחר שנים רבות של קריירה.
נפגשתי עם חוה בזום. שמחתי על הזמן שהקדישה שלי בלו"ז הצפוף שלה.
התחלנו בהתחלה.
מה הייתה העבודה המשמעותית הראשונה שלך כשכירה?
בזמן התואר השני שלי התחלתי לעבוד כמנהלת הדרכה בבית הספר להכשרת מנהלים של רפאל, חברה ממשלתית גדולה, בעיר בה למדתי, חיפה.
עבדתי ברפאל 8 שנים. בשלב כלשהו עברתי לתפקיד של מנהלת משאבי אנוש.
מה את זוכרת מתקופה זו?
אהבתי את התפקידים הללו ברפאל ואין ספק שעבור סטודנטית לתואר שני, הם היו משמעותיים ללמידה ולקריירה, אבל, את המקום המשמעותי יותר בחיי, תפסה הלמידה לתואר השני ביעוץ ארגוני באוניברסיטת חיפה, שם הדרכתי ולימדתי סטודנטים וגם התמחיתי באלביט, בפארק מת"ם חיפה. מאוד נהניתי מהעשייה שם, שתרמה מאוד להתפתחות המקצועית שלי.
עם הזמן התקדמתי בעבודתי ברפאל והתמניתי למנהלת משאבי אנוש. אין ספק שהיה זה קידום אבל עסקתי פחות בהדרכה ויותר בניהול.
אני מבינה שבזכות או בגלל התפקיד החדש התרחקת מההדרכה שמאוד אהבת
נכון מאוד. התרחקתי מדבר שמאוד אהבתי וזה היה חסר לי. גם במבחני הערכה לפני רפאל זיהו את הכישרון שלי להדרכה, אבל לא באמת הקשבתי להם, היה לי חשוב להתקדם בארגון הכי נחשב ולא ייחסתי חשיבות להדרכה.
היית ברפאל 8 שנים
כן, בניתי שם את שנותיי הראשונות בקריירה. אולם, ככל שהתבגרתי, הביטחון העצמי התגבר והחלטתי לא ללכת במסלול המקובל.
אחרי 2-3 שנים בתפקיד השני ברפאל, התחלתי לכתוב תזה באוניברסיטת תל אביב, כי הייתי צמאה ללמוד שוב. במסגרת התזה, בהדרכת פרופ' שטיר, מלימודי עבודה, חקרתי נשים שעזבו משרות בכירות בארגון ופתחו עסק עצמאי.
אני מאמינה גדולה בידע, ידע ממש נותן לי אוויר ולכן אני חוזרת תמיד למחקר, לפיתוח של ידע. היום אני כותבת ספר, שאחת ממטרותיו היא, להעביר את הידע הלאה, שלא יישאר רק אצלי.
חוה, יהיה בסדר שנעשה הפסקה קטנה ונדבר על ערכים מתחום שאני עוסקת בו, אימון אישי. מסיפורך עד כה עולים כמה ערכים, כמו נתינה ונדיבות
נכון, קשה לי לומר את זה על עצמי. אני משתמשת במילים שכלתניות, כמו, הדרכה וידע. אולם סטודנטים בסוף ההרצאות שלי מודים לי על הנתינה, הסבלנות והנדיבות. אבל קשה לי להתחבר עדיין למילים הללו.
מה הביא אותך להחלטה לאחר 8 שנים ברפאל לצאת לעצמאות ולעשות מעין הסבה מקצועית?
ההחלטה לא נפלה ברגע אחד. זה היה תהליך. גם כשראיינתי נשים שהפכו לעצמאיות, לא חשבתי שגם אני אהיה כזו. לקח זמן עד שהרצון הזה, להיות עצמאית, הבשיל ועלה למודעות.
מה גם, שלא גדלתי בבית של עצמאים, גדלתי בכרמיאל ושמעתי מלא קולות מפחידים על המעבר לעצמאות. לכן המעבר לא קרה ברגע אחד אלא היה תהליך.
בתהליך הזה אני מחליטה לעבור למשרה חלקית וגם אז אני לא מצליחה להגיד "אני מקימה עסק" אלא אמרתי "אני רוצה לכתוב דוקטורט". היו יומיים בשבוע שנסעתי לאוניברסיטה העברית. במהלך שנה נסעתי בין קדימה, מקום מגוריי דאז, לחיפה ולירושלים. לאחר השנה הזו הודעתי שאני עוזבת. היה לי קשה להפנים את המעבר, עוד שנתיים אחר כך חלמתי שאני עובדת ברפאל.
איך הבנת שאת רוצה להיות עצמאית? מה היה מקור ההשראה שלך? כמי שעובדת עם נשים סביב הסבה מקצועית או שינוי מקצועי מאוד חשוב לי להבין את הנושא הזה
המזל שהייתי נאיבית. נאיביות של גיל צעיר, שמתחבר לטוב ואני ממש שמחה על כך.
מכיוון שידע משמעותי עבורי, היה חשוב לי לשוחח עם אנשי עסקים. למשל, התקשרתי לחיים כהן כדי לשבת איתו ולהבין איך עושים עסקים כמו גם עם מיכל נגרין. אמרתי לאנשי העסקים הללו, שאני מראיינת אותם לאתר שלי ולספר שאכתוב. בכלל, לא פחדתי לקפוץ למים, עשיתי כנסים, כתבתי למגזינים כמו "את". לא שמתי את זה תחת הכותרת של שיווק אלא תחת נדיבות ושיתוף ואז הבנתי שזה שיווק.
אני שומעת הרבה אומץ
נכון בשילוב של נאיביות ותמימות.
ומה רצית לעשות בקריירה העצמאית שלך?
אני חושבת שהדומיין שבחרתי אז, ממצה את הכל – גולדה – על שם גולדה מאיר. זה היה נר לרגליי. לעזור לנשים להתקדם בקריירה שלהם, לתת להן כלים להתקדם למשרות בכירות ואפילו להיות ראשת ממשלה, כמו גולדה.
אני שומעת ממך שהתכוונת גם לשכירות וגם לעצמאיות וגם למי שעושה הסבה מקצועית
נכון.
דיברתי על שינוי קריירה. הרעיון, מה שהנחה אותי, היה מימוש עצמי/תעסוקתי, בין אם תהיי שכירה או עצמאית.
במחקר שלי גיליתי שנשים עזבו כי הם לא היו במקום שלהן. יש מושג פסיכולוגי שנקרא "שיעבוד" – אדם מתחייב למשרה לפני שהוא מסיים את החקירה של מה מתאים לו. אז אני רציתי לפתוח את זה, בואו תחקרו מה מתאים לכן. נשים קיבלו החלטות מוקדם מאוד בחיים, התקדמו במשרות אולם כשעצרו לחשוב, הבינו שאולי זה לא המקום הנכון עבורן.
הבנתי שזה 2 דברים שונים: שאני לא יכולה להתמחות בשניהם, גם מי שמחפש את המשרה הבאה בארגון וגם מי שמחפשת לפתוח או לפתח עסק עצמאי.
מתי הייתה הבחירה הזו?
שנתיים לתוך העסק. אלו הם תחומי ידע שונים ושם בחרתי להתמקד בעסקים של עצמאיות וזה זלג גם לעצמאים.
אני רוצה להחזיר אותך להחלטה. מה או מי עזר לך? עם היכולות שלך בנית בסיס ידע רחב ומה עוד עזר לך?
בן הזוג שלי. אז, עוד לא היינו נשואים. הוא תמך בי רגשית, נתן לי את הזמן ואמר תמיד שהכל יהיה בסדר. היו לנו שיחות יומיומיות על התקדמות וניהול העסק. את התמיכה הכלכלית ביססתי על כספי הפיצויים ודמי האבטלה והייתה עוד תקופה שהתקיימנו ממשכורת אחת.
בנוסף, הבוס של בן הזוג שלי עזר לי מאוד, ואני ביקשתי ממנו עזרה, אפילו שיגעתי אותו. ידעתי לבקש את העזרה שלו והוא ישב איתי. בדיעבד אני מבינה שלא את כל מה שהוא אמר לי הבנתי.
הוא בעצם היה היועץ העסקי?
כן. ועד היום אני אומרת אל תפספסו פידבקים של אנשים מהתחום שלכם. אם את רוצה להקים בית קפה תפגשי ותקשיבי למי שהקים בית קפה, הידע שלו חשוב, רלוונטי ומלא ערך.
בסביבה יש שתי דמויות גבריות שתמכו, היו גם דמויות נשיות?
כן. הייתה לי סופר וויזין לאורך שנים, בדר"כ פסיכולוגית תעסוקתית.
כשהיו צמתים של התלבטות, הייתי פותרת את הקושי איתן. למשל, בתקופה מסוימת, אנשים קטעו תהליך מסיבה לא מובנת. בפגישות שעשיתי איתה הבנתי שכנראה אני מקרינה משהו ובהתייעצות איתה הצלחתי לפתור את זה. כך, שהייתה בעיה נקודתית ידעתי למי לפנות.
אני מצטרפת אליך לחשיבות של סופר וויזין. אני חושבת שהרבה אנשים מפספסים את החשיבות של הדרכה מקצועית אישית
יש חשיבות מאוד גדולה לכך בעיקר למי שנותנת שרות.
היום, כשהגעת למנוחה ולנחלה, האם מותר להגיד את זה? האם הגעת למנוחה ולנחלה?
לא. זו תמיד תהייה התפתחות. אני מחפשת את הידע הבא. ביולי אני פותחת את השנה ה- 18 בעסק וזה נראה לי זמן טוב לעשות את השינוי ולהתפתח.
אני מייחסת חשיבות להתקדמות, כי מבחינת השוק אני חייבת להמשיך ולהיות צעד אחד קדימה למשל, לעשות את הסופר וויזן ליועץ עסקי שמתחיל.
את חושבת שהרצון הזה להתקדם קשור גם לרשתות החברתיות שבהן אין מובחנות למי שהתחיל את דרכו ולמי שהעסק שלו מאוד בשל
הרשת היא רק חלון ראווה. אם אני מעלה ברשת זה המקום שרואים את זה. אז אם אני מעלה ברשת שאני מדריכה יועצים עסקיים אז זה תוכן אחר. חשוב לי שהמהות תהייה מפותחת ואני באמת אוכל להראות דברים אחרים או למשל העובדה שאני כותבת ספר.
והיום את מלמדת ומכשירה א.נשים ליעוץ עסקי
80% מהעשייה שלי היא בהדרכה והוראה במגוון של גופים, במכללות ועוד ומעט מאוד ייעוצים פרטניים.
וכאן אנחנו חוזרות לתחום המשמעות, שהתחלנו אתו - למידה והוראה
ממש. אני זוכרת שאחרי הייעוץ הראשון, שפתחתי את העסק. שאלתי את עצמי מה קרה כאן? כי ברפאל את לא מזיזה עט בלי למלא 3 טפסים. וכאן השפעתי על אדם, כמעט במיידי.
אולי זה קשור לתוצאות המהירות? אני זוכרת שהייתי מתכננת ערים כל פרויקט לקח שנים והיום כקאוצ'רית, מאמנת אישית, התוצאות מגיעות גם אחרי פגישה אחת
ממש כך. זה גם הכיף לעבוד עם עסקים קטנים, כי הם מזיזים דברים ומתקדמים.
והנושא הזה שלראות תוצאות מהר, מתחבר לפרקטיות ליזמות?
כן. אבל, ככל שעובר הזמן, אני גם מכבדת יותר תהליך, הרבה יותר מעזה לומר שיש פה תהליך. פעם הייתי מודדת את עצמי על מכירות בכל פגישה, בלי לתת מקום להבשלה הפנימית שאדם עובר בדרך לשם.
זה גם חלק מהבגרות?
כן. התחלתי לעבוד עם קהלים שונים. בהתחלה זה רק אנשים שיש להם "תחמושת" – יכולת כלכלית, פניות רגשית והיום אני עובדת עם אנשים שונים עם יכולות שונות, אך זה בעיקר קשור אלי.
שאלה שמסקרנת אותי – אני שומעת שיש לך הרבה "טראפיק" בראש – מחשבות שמתרוצצות. מה עוזר לך להוריד הילוך, מה מטעין אותך כדי שהרכבות ימשיכו לנסוע?
זה שני דברים – להיות בחוץ – שמש , ריצה. היום רצתי ב 12:00 בצהריים וזה שימח אותי. שיושבים כל היום בזום, במשרד, הלהיות בחוץ מתדלק אותי.
ואנשים – פגישות עם אנשים, לדוגמא אתמול סיימתי יום עבודה בתשע בלילה והלכתי לחברה. השיחה ביננו הטעינה אותי. אולי זה קשור לפוסט קורונה, הרצון לצאת ולהיפגש עם אנשים.
לקראת סיום, דבר אחד טוב שלקחת מהשיחה שלנו?
האמת ששניים.
אחד על הערכים של נדיבות ונתינה. נורא מעניין. אני ארצה להמשיך לחשוב על זה.
הדבר השני, את כמטפלת.
כל הקטנות שאת משקפת, מראה וקולטת. למשל, הרכבות, התנועה, גורמי ההשראה לשינוי התעסוקתי. כל אלה עניינו אותי מאוד בשיחה שלנו. אני מכירה אותך מהפן של בעלת עסק, חרוצה ופרקטית ופתאום אני רואה את הצד הטיפולי שבך וזה היה לי מאוד מעניין.
תודה רבה חוה, על המשוב המפרגן ובכלל על השיחה, על השיתוף, הנדיבות והנתינה.