הכירו את הכותבת:
מיכל גרי קואצ'רית, מקדמת אנשים מהמקום
בו הם נמצאים, למקום בו הם שואפים ורוצים להיות באמצעות אימון ממוקד משמעות
רגע לפני שאני פותחת את מפגש הזום בקורס דולה לאחר לידה / מדריכת הורים 0-1, אני מתכוננת. מסדרת את החומרים, מעדכנת את המצגות, ומוודאת שכל הפרטים במקום. אבל יש עוד דבר אחד שאני עושה – אני בוחרת באיזה כיס להשתמש.
"כיס"? כן.
לכולנו יש שני כיסים, ממש כפי שנאמר באימרה הידועה של רבי שמחה בונים מפְּשיסחָה:
"בשבילי נברא העולם" ו-"אנכי עפר ואפר".
כל כיס מייצג תפיסה אחרת של המציאות ושל מקומי בה:
הכיס של "בשבילי נברא העולם" – כיס של גאווה, ביטחון עצמי, תחושת ערך ומשמעות. זה המקום שממנו אני מרגישה עוצמה, מסוגלות והשפעה.
הכיס של "אנכי עפר ואפר" – כיס של ענווה, הקשבה והתחשבות באחרים. זה המקום שממנו אני זוכרת שהכול זמני, שכל אדם נושא חכמה משלו, ושיש לי תמיד עוד מה ללמוד.
לבחור את הכיס הנכון בכל רגע
כאשר אני מרצה, אני מכניסה את היד לכיס שמייצג את האימרה – "בשבילי נברא העולם". בזכותו, אני עולה "על הבמה" עם ביטחון, מלאת השראה ומאפשרת לעצמי להיות נוכחת ומשמעותית. אני יודעת שאני כאן כדי להוביל, להעביר ידע, ולהעצים את הסטודנטיות.
אבל, כשמגיעה מרצה אורחת, אני מכניסה את היד לכיס השני, זה של "אנכי עפר ואפר". אני מפנה למרצה את הבמה, מאפשרת לה להציג את התוכן שלה במלואו, מקשיבה לה בתשומת לב ותומכת בה כשצריך. בחרתי את המרצות האורחות שלי בקפידה, הן מקצועיות ומומחיות בתחומן ולכן אני נותנת להן חופש פעולה מלא ומלווה אותן מתוך כבוד והערכה.
שני כיסים בעיבוד חוויית הלידה
הכיסים האלו מלווים אותי לא רק בהוראה ובהנחיה, אלא גם בתהליך החשוב של עיבוד חוויית לידה – תהליך רגשי עמוק שבו אישה מתבוננת מחדש על הלידה שעברה, מעניקה משמעות לחוויותיה ומוצאת את הדרך להשלמה ולחיזוק.
כאשר אישה משתפת אותי בסיפור הלידה שלה, אני שולפת את הכיס של "אנכי עפר ואפר", אני מקשיבה, מכילה, שומעת את קולה ללא שיפוט, מתוך מקום שמכבד את החוויה שלה כפי שהיא. זהו הכיס שמאפשר לי להיות שם עבורה באמת, לתת לה מרחב בטוח להביע את מה שעברה, להרגיש שהיא נראית ומובנת, ללא צורך להצדיק את רגשותיה. לעיתים, זהו השלב הראשון בעיבוד, רק להיות, רק לתת מקום והרגשה שאת לא לבד.
אך לצד זאת, בשלב מסוים בתהליך, אני מזמינה אותה להרגיש גם את הכיס של "בשבילי נברא העולם". אני מזכירה לה את הכוחות שהיו לה, את הדרך שבה היא צלחה את חוויית הלידה, גם אם הייתה מאתגרת. אני מחזיקה עבורה את האפשרות לראות את העוצמה שלה בתוך הסיפור שלה, לחוות מחדש את החלקים שבהם היא הייתה חזקה, מובילה, נוכחת. לפעמים, הכרה מחודשת בכוחות שלה היא השלב שמאפשר לה לא רק להבין את העבר, אלא גם להאמין ביכולת שלה להתמודד עם ההווה והעתיד.
שני הכיסים, יחד, מאפשרים לאישה לעבור תהליך עיבוד שלם ומאוזן. מצד אחד, להרגיש, להתבונן ולהיות עדה לעצמה ולמה שעברה, בלי למהר "לתקן" או "לשנות" את התחושות. מצד שני, לגלות מחדש את החוזק והמשמעות בתוך החוויה, ולצאת מהתהליך עם תובנות מחזקות, תחושת שליטה וחיבור לעצמה.
עיבוד חוויית לידה אינו רק חזרה על מה שהיה, אלא יצירה של משמעות חדשה. כאשר אנו יודעות להשתמש בשני הכיסים – הכיס של ההקשבה וההכלה לצד הכיס של ההעצמה והמסוגלות, אנו יכולות לאפשר לאישה לצאת מהתהליך מחוזקת, בטוחה ומודעת יותר לעצמה ולכוחותיה.
לא רק בלידה אלא גם בחיים
מעבר להרצאות ולעבודה פרטנית בקליניקה, הכיסים האלה משמשים אותי גם בחיים האישיים והמקצועיים. כבעלת עסק, כאשת מקצוע, כאימא, כבת זוג וכחברה, בכל רגע אני יכולה לבדוק איזה כיס מתאים עכשיו. יש רגעים שדורשים נוכחות וביטחון, ויש רגעים שמבקשים צניעות והקשבה.
היכולת לעבור בין שני הכיסים מאפשרת לי דיוק. היא עוזרת לי לנווט בעולם מתוך איזון, מודעות וחיבור לעצמי ולסובבים אותי.
בתהליך עיבוד חווית לידה, היכולת של אשת המקצוע לעבור בין כיס לכיס, לעבור בין הקשבה לעמדה פעילה יותר מקדם את תהליך עיבוד חווית לידה וגם מהווה השראה לאימא שנמצאת מולי, כי השימוש בשני הכיסים הללו, הוא משלים. אומנם נשמע שהם סותרים זה את זה, אבל הם משלימים את ההוויה שלנו בעולמנו, עוזרים לנו להיות משמעותיים יותר ולצעוד בעולם מתוך מודעות, חמלה וחוזק.
