050-7231-229

עיבוד סיפורי לידה עם קואצ'רית שהיא גם דולה לאחר לידה

הכירו את הכותבת:

מיכל גרי קואצ'רית, מקדמת אנשים מהמקום
בו הם נמצאים, למקום בו הם שואפים ורוצים להיות באמצעות אימון ממוקד משמעות

מיכל גרי

"שתצאי בידיים מלאות".

זו הברכה שברך כלל נברך אישה לקראת לידה, במילים אחרות נאחל לה שתלד תינוק בריא ושלם ושתוכל לאחוז בו. זו ברכה חשובה מאין כמוה ולכן הושרשה בשפה העברית. אך הברכה הזו "מפספסת" את האימא, את האישה שילדה את התינוק הבריא והשלם, את הנפש שלה ואת גופה.

הגוף שלה, שהכיל את העובר במשך כל חודשי ההיריון, האכיל אותו, החליף לו את מי השפיר, ערסל אותו, נענע אותו, ומה שלום הגוף אחרי הלידה?
והנפש של האימא, מה שלומה? לאחר שהכילה את התינוק בגופה במשך כמעט שנה, צריכה עכשיו להתרגל לכך שהעובר הפך לתינוק והוא מחוץ לגופה, והיא הפכה לאימא על כל המשתמע מכך.

מהי הפנטזיה סביב סיפור הלידה?

הפנטזיה סביב סיפור הלידה מתחילה להירקם כבר בגיל הילדות, כאשר אנו מדמות את עצמנו להורים ובונה ציפיות לגבי האימהות והטיפול בילדים. פנטזיה זו ממשיכה להתפתח לאורך השנים, עד לרגע הלידה שבו היא פוגשת את המציאות. הפנטזיה הילדית יכולה לרדת לפרטים, כמה ילדים יהיו לי, איך יראו ומה השמות שלהם.

כיצד המציאות של הלידה שונה מהפנטזיה?

המציאות של הלידה לעיתים קרובות שונה מהפנטזיה של האישה, כאשר חלק מהאימהות יגלו פער גדול בין הציפיות למתרחש בפועל. לדוגמה, אישה עשויה לפנטז על לידה טבעית אך לעבור ניתוח קיסרי, או לצפות לתמיכה מבן הזוג ולא לקבל אותה. פער זה בין הפנטזיה למציאות יכול להכתיב את החוויה שלאחר הלידה, ודורש מהאימא להבין, לעבד ולצמוח ממנו.

כיצד ניתן לשפר את חווית הלידה בבית החולים?

ניתן לשפר את חווית הלידה בבית החולים על ידי התכוננות מראש ובדיקה של בני הזוג מה חשוב להם לקבל מהצוות הרפואי, למרות שמטרת בתי החולים היא בעיקר תינוק ואימא בריאים פיזית. לעיתים קרובות, האפשרות להעניק להורים חוויה מיטבית נזנחת. לכן, חשוב שהיולדת תבדוק עם עצמה ועם המלווים שלה מה נכון לה במסגרת האפשרויות של לידה בבית חולים ותבקש בזמן הלידה ולאחריה לכבד את בחירותיה, בין אם היא מעדיפה קרבה לצוות הרפואי או הסתמכות על מלווים נוספים כמו בן זוג, אימא, חברה או דולה תומכת לידה.

עיבוד חווית הלידה עם קואצ'רית שהיא גם דולה לאחר לידה

נשים לא שוכחות את חווית הלידה שלהן. כשילדתי את בתי הבכורה וחזרתי עמה מבית היולדות, פגשה אותי השכנה בחניון. אישה מופלאה, בת 82, שורדת שואה, שסיפרה לי בפרוטרוט את חווית הלידה שלה. השנים, הגיל ונסיבות הלידה האכזריות, לא עמעמו את הזיכון החד של חווית הלידה.
יתרה מכך, נשים זקוקות לספר את סיפור הלידה שלהן שוב ושוב. הסיפור שחוזר הינו דרך נפלאה לעבד את החוויה העוצמתית הזו, הרגעים בהם הפכת לאימא.

סיפור הלידה הוא רגע מכונן בחיי היולדת ומשפחתה ולכן הוא סיפור חשוב מאין כמוהו שחייב להיות מסופר. רוב האנשים אינם יודעים איך הגיעו לאוויר העולם, מכיוון שבאיזשהו שלב נשים מפסיקות לספר את סיפור הלידה שלהן ולא מעבדות את החוויה.
עיבוד הסיפור חשוב בין אם הפנטזיה תאמה למציאות ובין אם לאו. נשים שאינן מעבדות את החוויה ואינן מספרות את הסיפור לא נותנות אפשרות לאוורר רגשות שקשורות בחוויה הזו על כל המורכבות שלה – הפן הרגשי והפיזי, היחסים הבינאישיים בחדר לידה, שלה מול הצוות או מול המלווים שלה.

עיבוד החוויה יכול להיות עם שילוב של אשת מקצוע הבקיאה בעולם ההיריון, הלידה וההורות, כמו דולה לאחר לידה ו – קואצ'רית מומלצת. עיבוד החוויה הזו יאפשר לנרמל אותה, להפחית רגשות שליליים, למצוא נקודות אור וחוסן בסיפור, חוזקות שיציידו את האימא והמשפחה בכוחות רגשיים מחודשים לקראת החוויה ההורית. 

לשם עיבוד חווית הלידה אני נפגשת אתך בקליניקה בגבעתיים או בזום ומשלבת כלים מתחום התמיכה, דולה לאחר לידה ומתחום האימון האישי, קואצ'ינג וכן מעולם הלוגותרפיה, תרפיה ממוקדת משמעות, כי סיפור הלידה הוא הסיפור המשמעותי של חייך, שיקרין על כל תחומי החיים ועל מערכות היחסים החשובות שלך, עם בן הזוג, עם התינוק וייתכן שאף עם אנשים נוספים סביבך כמו ההורים שלך. 

לכן, סיפור הלידה חייב להיות מעובד תוך כדי שנותנים לו תוקף ומשמעות שאתה אפשר ללכת הלאה ולהסתכל באופטימיות אל העתיד, אל ההורות ואל הלידות העתידיות. 

דילוג לתוכן