יחסים משפחתיים אחר לידה: סבאות

התקופה המודרנית מאופיינת בשינויים רבים בזהות של כל אחד מבני המשפחה: ההורים, הילדים וגם הסבא והסבתא. עם הגעתו של תינוק חדש למשפחה מתגבשת הזהות החדשה של כל אחד מהפרטים בה – אמא, אבא, סבא, סבתא ועוד.

מאמר זה יתמקד בשינויים שעוברים הסבא והסבתא ותפקידה של דולה לאחר לידה מולם.

סבאות בעבר

בתרבות הישראלית חלו שינויים גדולים בתפקיד הסבים בחיי משפחותיהם, בזמן קצר יחסית. בשל השואה, רבים בעבר, לא זכו לסבים, לכן ישנן משפחות שבהם הסבים הם "דור ראשון לסבאות".

כיום, ברבים מהבתים בישראל לסבים יש תפקיד דומיננטי בחיי המשפחה המורחבת ואנו מבחינים במשפחות של שלושה ואף ארבעה דורות.

בעבר, לפני שנות ה- 60 של המאה הקודמת, פסיכולוגים המליצו למשפחות חדשות להתרחק ממשפחת המקור ולפתח עצמאות בגידול ילדיהם. מאז שנות ה- 60 חל שינוי בנושא זה וחדרה ההכרה שסבאות יכולה להיות דבר נפלא למשפחה, אך עדיין ישנם סבים רבים שגרים הרחק ממשפחתם ואף במדינה אחרת.

המעבר לסבאות

המעבר לסבאות, כדוגמת המעבר להורות, הינו שלב משמעותי מאוד בחיי האדם. ישנם סבים שישמחו מאוד עם לידתם של הנכדים וישנם סבים שיתקשו להסתגל לתפקידם החדש, המתקשר אצלם לזקנה. כיום, סבים עושים בחירה קפדנית לגבי ניהול זמנם, יש הבוחרים לטפל בנכדים ויש הבוחרים לנצל את זמנם גם ללימוד, נסיעות, חברים וכו' וישנם אלו שיבחרו לשלב בין בילוי וטיפול בנכדים לבין בילוי עצמאי. גם נושא ההגשמה העצמית ומציאת הייעוד בחיים אינו נפקד בגיל השלישי, וסבים היום מעוניינים בהגשמה עצמית ולא תמיד מוכנים לשמור על ילדיהם ולהקריב את זמנם עבור המשפחה.

תיאוריית ההתקשרות ((attachment מתייחסת לקשרים הבינאישיים המשמעותיים שנבנים מלידה. כמובן שתינוק יצור את הקשרים המשמעותיים עם הוריו, אבל כאשר הסבים הם חלק מחייו החל מגיל לידה, הם יהיו המקור השני להתקשרות לאחר ההורים. קשר זה הינו קשר ייחודי, הוא קשר דם המתבסס על חום יותר מאשר על חינוך וסמכות. ניתן לראות בקשר זה פחות תסמינים של חרדה ולחץ בזכות קיומם של ההורים, שבמסגרת תפקידם ההורי אחראים על מילוי הצרכים הבסיסיים יחד עם חינוך וסמכות.

התרומה של הסבים לחיי נכדיהם

התרומה של הסבים לחיי נכדיהם רבה – לסבים יש זמן פנוי יותר מלילדיהם ולכן הם פנויים לבילוי זמן עם נכדיהם, כאשר הם מקבלים את נכדיהם ללא שיפוטיות או בשיפוטיות קטנה יותר מילדיהם.

הסבים מהווים דמות הזדהות נוספת, כפי שהוזכר לעיל, בהקשר של תיאוריית ההתקשרות ואם חלילה נוצר במשפחה מצב של מצוקה כלשהי, הסבים מהווים עוד רשת בטחון ותמיכה עבור נכדיהם.

סגנונות של סבאות

ישנם סגנונות שונים של סבאות, החל מהסגנון הפורמלי, של הבחנה ברורה בין התפקיד ההורי והסבי – בגדול ניתן לומר שההורים מחנכים והסבים מפנקים. דרך הסבים "מחפשי ההנאה", שמעוניינים להינות בחברת נכדיהם, דרך הסבא שנקרא "החכם במשפחה" שדומה לתפקיד הפטריארכלי של דמות סמכותית, בעלת ניסיון וחכמה ועד לסבים המרוחקים שאינן נוטלים חלק בחיי ילדיהם ונפגשים רק באירועים משפחתיים. סגנון נוסף הוא סגנון שבו הסבים מחליפים את ההורים, מחנכים את נכדיהם ונמצאים איתם זמן רב. הסיבה לכך יכולה להיות שעות עבודה רבות של הילדים או כל סיבה אחרת שמונעת מהם טיפול בילדיהם.

תרומת הנכדים לסבים

רבים מבני ה- 65 ומעלה רואים את הנכדים כמקור ההנאה החשוב בחייהם. אולי מכיוון שהנכדים מעלים זיכרונות טובים של משפחה צעירה וגידול ילדים ללא הסטרס הקשור לגידול הילדים כהורים. בנוסף, הרצון האוניברסלי של בני האנוש הוא להיות משמעותיים ולהותיר חותם בעולם. כשסבים צופים בנכדיהם, הם רואים את ההמשכיות שלהם בעולם הזה ומקבלים מכך סיפוק והנאה, גם אם רצון זה הינו בתת מודע והסבים לא מודעים לו ברמת המודע.

נכדים עוזרים לסבים להתגבר על פער הדורות בנושאים שונים, למשל נכדים שעוזרים לסבים בימים אלה של ריחוק חברתי, להתחבר לזום ולהשתמש בערוצי תקשורת אחרים.

הנכדים, מאפשרים לסבים הזדמנות שנייה לשינוי דפוסים שהיו רגילים אליהם כשהם היו הורים. אצל סבא אחד, הדבר יכול להתבטא בזמן שהוא מקדיש לנכדים, במשחק עימם ובהקשבה להם, אצל סבתא אחרת זה יכול להתבטא ב"פשוט להיות" עם הנכדים ולא לדאוג למחסורם כפי שעשתה עם ילדיה.

הנכדים גם מאפשרים לסבים לגלות מחדש את הזוגיות שלהם, בעיקר שהם מתפקדים כצוות בטיפול בנכדים, הטיפול הזה מחזיר אותם לתקופת החיים הצעירה יותר, שייתכן שרבים מהם מתגעגעים אליה.

תרומת הנכדים לקשר בין הסבים לילדיהם

הנכדים מעניקים לסבים שלהם תשומת לב שייתכן והוריהם בשל עיסוקיהם הרבים אינם נותנים. יחד עם זאת, הסבאות הרבה פעמים מקרבת בין הסבים לילדים ומעניקה גם הזדמנות שנייה לקשר ביניהם. הנכדים מעניקים לסבים תחושת כח וערך בתוך המערכת המשפחתית ובכלל ומתוך כך הסבים מרגישים תחושת משמעות ושייכות.

סבאות שאינה ממומשת

יחד עם הרווחים הרבים שיש לקשר סבאות – נכד, ישנם סבים שאינם יכולים ליהנות מקשר זה. יכול להיות שהדבר קשור למצבם הפיזי והרגשי של הסבים או בהתמודדות עם נכדים שאינם מחונכים לפי אמות המידה של הסבים. סבים ביקורתיים ותובעניים עלולים לא ליהנות מהקשר הזה והדבר יכול להגיע אף לניתוק בין נכדים לסבים.

דולה לאחר לידה וסבאות כיום

דולה לאחר לידה פוגשת את ההורים לאחר הלידה בביתם. בתרבות הישראלית מקובל מאוד שהסבים נוכחים בחיי ילדיהם גם בשלב שבו הם הופכים להורים בעצמם. לכן, סביר להניח, שדולה לאחר לידה, תיפגש עם הסבים או תשמע עליהם בשיחותיה עם ההורים של התינוק.

מטרתה של דולה לאחר לידה, כפי שנלמד בלימודים שהם לימודי תעודה לצורך הכשרה מקצועית, לתמוך במשפחה לאחר לידה, עד שההורים מוכנים לצאת לדרכם העצמאית, בטוחים במקומם החדש כהורים.

דולה לאחר לידה תגבש עם ההורים את מערכת התמיכה הנכונה להם, כמילות כותר הספר "צריך כפר שלם כדי לגדל ילד". כאשר מערכת התמיכה הבסיסית והחזקה ביותר עבור ההורים תהיה לעיתים קרובות המשפחה הקרובה ובראשה, הסבים. אם הסבים מסוגלים ורוצים לקחת חלק במערכת התמיכה המשפחתית, תרומתם תהייה משמעותית ביותר לאורך שנים רבות קדימה ותפקידה של הדולה לאפשר להורים ולסבים לגבש מערכת יחסים שתוכל לתמוך במשפחה החדשה גם אם מדובר בהפגת כעסים, שלעתים רבות, מלווים את הולדתו של תינוק צעיר וגם כאן תפקידה של הדולה לרכך את הכעסים, בכך שתהייה אוזן קשבת עבור ההורים ומקום לפרוק את אותו כעס.

לימודי דולה פוסט פארטום הם המקום הנכון ביותר ללמוד אודות הקשרים המשפחתיים לאחר לידה ועל התפקיד שיש לאשת המקצוע, דולה לאחר לידה, בקיום הקשר המשפחתי התלת דורי על הצד הטוב ביותר. כמו כן, דולה לאחר לידה הוא מקצוע שניתן ללמוד אותו גם באופן של הסבה מקצועית בגיל 50 ואף בגילאים מאוחרים יותר, לכן יש תלמידות בקורס שהן סבתות בעצמן, היכולות להביא גם מניסיונן האישי לתפקידן המקצועי.


מקור המאמר: "הזקן והמשפחה, סוגיות מרכזיות ביחסים רב-דוריים", עורכים: יצחק בריק ואריאלה לבנשטיין, 2010