הכירו את הכותבת:
מיכל גרי קואצ'רית, מקדמת אנשים מהמקום
בו הם נמצאים, למקום בו הם שואפים ורוצים להיות באמצעות אימון ממוקד משמעות
בתחילת אוגוסט חגגתי יום הולדת.
וכמו בכל שנה בתקופה הזו, היה חם. מאוד חם.
השנה, אולי בגלל העיסוק שלי בסיפורי לידה, מצאתי את עצמי חושבת דווקא על אמא שלי. על היום שבו היא כרעה ללדת, בתחילת אוגוסט, באחד הימים הכי חמים בשנה.
ופתאום עלתה בי שאלה שמעולם לא חשבתי לשאול אותה:
היה בכלל מזגן בחדר הלידה?
זו אולי נשמעת כמו שאלה קטנה, אפילו משעשעת, אבל היא פתחה אצלי שאלות אחרות לגמרי.
אני מכירה את סיפור הלידה שלי. שמעתי לאורך השנים מה קרה ביום שבו נולדתי. אבל כמה אני באמת יודעת על החוויה של אמא שלי באותו יום?
איך היא הרגישה?
ממה היא פחדה?
מה עזר לה?
מי היה שם בשבילה?
ומה היא גילתה על עצמה באותו יום?
כשאנחנו מדברות על לידה, רוב תשומת הלב מופנית באופן טבעי לתינוק שנולד, אבל באותו יום קורה עוד משהו, גם אישה נולדת לתוך מציאות חדשה.
גם אם זה הילד השני או השלישי שלה, משהו משתנה. היא פוגשת את עצמה במקום שלא הייתה בו קודם. את הגוף שלה, את הפחדים שלה, את הציפיות, את הגבולות שלה וגם כוחות שלא תמיד ידעה שיש בה.
במובן הזה, בכל לידה יש הזדמנות להתחיל מחדש, להכיר עוד חלק בעצמנו ולהמשיך ממנו הלאה, כאישה שלמה יותר עם מנעד רחב יותר של רגשות ושל כוחות.
מה קורה כשהלידה לא התנהלה כפי שקיווינו?
יש לידות שנשארות בזיכרון כחוויה טובה ומעצימה, ויש לידות שנשארות מהן גם תחושות של אכזבה, כעס, בלבול, חוסר אונים או תחושה שמשהו היה יכול להיות אחרת. לפעמים עוברות שנים והסיפור עדיין נמצא שם. זה יכול להיות משפט שנאמר בחדר הלידה, החלטה שהתקבלה מהר. רגע שבו לא הקשיבו לי, משהו שרציתי ולא קרה. או דווקא רגע אחד שבו גיליתי בעצמי כוח שלא ידעתי שקיים בי.
מכיוון שאי אפשר לחזור לחדר הלידה ולכתוב מחדש את האירועים, כך גם עיבוד חוויית לידה אינו ניסיון לשנות את מה שקרה. מה שכן ניתן לעשות הוא לשנות את נקודת המבט שלנו, לראות בסיפור דברים שלא יכולנו לראות כשהיינו בתוכו. למשל את הכוחות שלנו שבאו לידי ביטוי, אך לא מקבלים מספיק מקום בזיכרון של חווית הלידה.
איך סיפור הלידה הינו חלק מתהליך של התפתחות אישית?
כשמדברים על התפתחות אישית, אנחנו חושבות בדרך כלל על העתיד: מה אני רוצה לשנות, לאן אני רוצה להגיע, מי אני רוצה להיות.
אבל לפעמים התפתחות אישית מתחילה דווקא מהתבוננות מחודשת במה שכבר קרה. כשאישה מספרת את סיפור הלידה שלה, היא לא מספרת רק רצף של אירועים רפואיים.
בתוך הסיפור נמצאות שאלות עמוקות הרבה יותר:
איך אני מגיבה כשדברים אינם בשליטתי?
האם אני מצליחה לבקש עזרה?
מה קורה לי כשלא מקשיבים לי?
על מי אני יכולה לסמוך?
מה נותן לי כוח?
מה גיליתי על עצמי ברגעים הקשים?
לכן החזרה לסיפור הלידה יכולה להיות הרבה מעבר לעיסוק בעבר, היא יכולה להפוך להזדמנות להכיר את עצמנו טוב יותר, לגלות את הכוחות שהיו שם. בעבודה שלי עם סיפורי לידה אני אוהבת לחפש גם את הכוחות, יחד עם מתן מקום ומרחב לקושי. לכן הרצון לא מגיע ממקום של לומר לאישה "את צריכה לראות את הטוב" ולצבוע את החוויה בצבעים וורודים אלא מפני שבתוך חוויות מורכבות, אנחנו פועלות ומשתמשות בכוחות שלנו וחשוב לי להביא את הכוחות הללו למרכז הבמה.
לפעמים הכוח היה בהתמדה.
לפעמים ביכולת להרפות.
לפעמים בבקשת עזרה.
לפעמים באהבה.
לפעמים באומץ לומר "לא".
ולפעמים בעצם היכולת להמשיך גם כשהדברים התרחשו אחרת לגמרי ממה שתכננו, הכוחות האלה לא נשארים בחדר הלידה, אפשר לקחת אותם איתנו הלאה, אל האימהות, אל ההורות, אל הזוגיות ואל החיים. ולכן, אני אוהבת את צירוף המילים "להתחיל מחדש", יש בו תקווה, אבל בעיניי חשוב לזכור שלהתחיל מחדש לא אומר למחוק את מה שהיה. אנחנו מתחילות מחדש עם כל מה שכבר עברנו.
עם החוויות.
עם הזיכרונות.
עם המקומות הכואבים.
ועם הכוחות שצברנו בדרך.
אולי זו גם אחת המתנות שאפשר לקבל מתוך התבוננות מחודשת בסיפור הלידה שלנו: האפשרות לראות לא רק מה קרה לנו, אלא מי היינו בתוך מה שקרה.
ומי אנחנו היום בזכות הדרך שעברנו מאז.
ונחזור ליום ההולדת. יום ההולדת שלנו הוא היום שבו אנחנו רגילות לחגוג את העובדה שנולדנו.
אבל אולי הוא גם הזדמנות להתעניין באישה שילדה אותנו.
אם אמא שלך עדיין איתך ואם השיחה הזו אפשרית עבורכן, אולי בפעם הבאה תוכלי לשאול אותה:
"איך היה לך ביום שבו נולדתי?"
לא רק איפה נולדתי, באיזו שעה וכמה שקלתי.
איך היה לה.
מה היא זוכרת.
מה היה קשה.
מה עזר לה.
ומי היא הייתה באותו יום.
לפעמים שאלה אחת יכולה לפתוח סיפור שמעולם לא באמת שמענו.
ואולי, בתוך הסיפור הזה, נגלה משהו חדש גם על עצמנו.
אני, בכל אופן, מתכוונת להתחיל בשאלה הרבה יותר פשוטה:
אמא, היה מזגן בחדר הלידה?
תרצי לשתף אותי בסיפור הלידה שלך?
אם את מרגישה שסיפור הלידה שלך עדיין מעסיק אותך, שיש בו רגעים שאת חוזרת אליהם או שפשוט היית רוצה להתבונן בו מחדש, אני מזמינה אותך למפגש אישי לעיבוד חוויית הלידה.
זהו מרחב שמאפשר לספר את הסיפור, להבין מה נשאר איתך ממנו ולזהות גם את הכוחות שהתגלו בך לאורך הדרך.
לפרטים על מפגש אישי לעיבוד חוויית לידה .
אם את אשת מקצוע מתחומי ההיריון, הלידה וההורות ורוצה לדעת איך להקשיב אחרת לסיפורי הלידה שנשים מביאות אלייך, אני מזמינה אותך להכיר את הקורס לעיבוד חוויית לידה "הכח שנולד בי".
בקורס נלמד כיצד ללוות נשים בהתבוננות בסיפור הלידה שלהן, מתוך גישה המבוססת על פסיכולוגיה חיובית, גישת הכוחות וכלים מעשיים לעבודה.
עיבוד חווית לידה בשיטת "הכח שנולד בי"
שיטת "הכח שנולד בי" לעיבוד חווית לידה משלבת כלים מעולמות שונים ומגוונים לשם התאמה מיטבית לאימא ולטובת הצלחת התהליך