הכירו את הכותבת:
מיכל גרי קואצ'רית, מקדמת אנשים מהמקום
בו הם נמצאים, למקום בו הם שואפים ורוצים להיות באמצעות אימון ממוקד משמעות
"שתצאי בידיים מלאות".
זו הברכה שברך כלל נברך אישה לקראת לידה, במילים אחרות נאחל לה שתלד תינוק בריא ושלם ושתוכל לאחוז בו. זו ברכה חשובה מאין כמוה ולכן הושרשה בשפה העברית. אך הברכה הזו "מפספסת" את האימא, את האישה שילדה את התינוק הבריא והשלם, את הנפש שלה ואת גופה.
הגוף שלה, שהכיל את העובר במשך כל חודשי ההיריון, האכיל אותו, החליף לו את מי השפיר, ערסל אותו, נענע אותו, ומה שלום הגוף אחרי הלידה?
והנפש של האימא, מה שלומה? לאחר שהכילה את התינוק בגופה במשך כמעט שנה, צריכה עכשיו להתרגל לכך שהעובר הפך לתינוק והוא מחוץ לגופה, והיא הפכה לאימא על כל המשתמע מכך.
סיפור לידה: הפנטזיה
את הפנטזיה אודות האימהות שלנו אנחנו מתחילות לרקום כבר בגיל הילדות. משחק אהוב על ילדים וילדות הוא "משפחה", משחק בו הם מדמים את עצמם להורים. כבר אז מתחילה להיבנות הפנטזיה, על איזו אימא אני אהיה ואיך אטפל בילדיי. הפנטזיה הילדית יכולה לרדת לפרטים, כמה ילדים יהיו לי, איך יראו ומה השמות שלהם.
הפנטזיה ממשיכה להיבנות לאורך כל השנים עד שאנחנו הופכות לאימהות. כשמתחילה הלידה הפנטזיה פוגשת את המציאות.
עיבוד לידה, המציאות
לכל אישה יש את הפנטזיה שלה על חווית הלידה וההורות. חלק מן האימהות יפגשו את המציאות דומה לפנטזיה שלהן ואחרות יגלו את הפער הגדול שיש בין הפנטזיה למציאות.
יש מי שתפנטז על לידה טבעית ובסוף תמצא את עצמה בניתוח קיסרי, יש מי שתפנטז על תמיכה מבן הזוג, תמיכה שהיא לא תזכה לה, בסופו של דבר מסיבה כלשהי.
לעתים הפער בין הפנטזיה למציאות יכתיבו את החוויה שלאחר הלידה, ובעיקר היכולת של האימא להבין את הפער, לעבד אותו ולצמוח ממנו.
סיפורי לידה: החוויה
מטרת בתי החולים היא שהלידה תסתיים בתינוק בריא ואימא בריאה מבחינה פיזית. הצוות הרפואי יעשה כל מה שניתן כדי להשיג את המטרה החשובה הזו וטוב שכך. יחד עם זאת, לעתים נזנחת האפשרות להעניק להורים את החוויה המיטבית בבית יולדות, החל מחדר לידה וכלה באשפוז שלאחר מכן.
כדי להתכונן ללידה ולתקופה שאחריה חשוב שבני הזוג יבדקו מה חשוב להם לקבל מהצוות הרפואי. יש נשים שהצוות הרפואי מעניק להן ביטחון ושליטה ולכן יבחרו להיות בקרבת הצוות, יש נשים אחרות שמעדיפות להתכנס בתוך עצמן ולהסתמך על המלווים שלהן ולכן יבחרו לצמצם את המגע עם אנשי הצוות.
יש נשים שיבחרו לקבל תמיכה מבן הזוג שלהם באופן בלעדי ואחרות שיעדיפו תמיכה ממלווים נוספים כמו, אימא, חברה או דולה תומכת לידה.
חשוב שהיולדת תבדוק עם עצמה ועם המלווים שלה מה נכון לה במסגרת האפשרויות של לידה בבית חולים ותבקש בזמן הלידה ולאחריה לכבד את בחירותיה.
עיבוד חווית הלידה עם קואצ'רית שהיא גם דולה לאחר לידה
נשים לא שוכחות את חווית הלידה שלהן. כשילדתי את בתי הבכורה וחזרתי עמה מבית היולדות, פגשה אותי השכנה בחניון. אישה מופלאה, בת 82, שורדת שואה, שסיפרה לי בפרוטרוט את חווית הלידה שלה. השנים, הגיל ונסיבות הלידה האכזריות, לא עמעמו את הזיכון החד של חווית הלידה.
יתרה מכך, נשים זקוקות לספר את סיפור הלידה שלהן שוב ושוב. הסיפור שחוזר הינו דרך נפלאה לעבד את החוויה העוצמתית הזו, הרגעים בהם הפכת לאימא.
סיפור הלידה הוא רגע מכונן בחיי היולדת ומשפחתה ולכן הוא סיפור חשוב מאין כמוהו שחייב להיות מסופר. רוב האנשים אינם יודעים איך הגיעו לאוויר העולם, מכיוון שבאיזשהו שלב נשים מפסיקות לספר את סיפור הלידה שלהן ולא מעבדות את החוויה.
עיבוד הסיפור חשוב בין אם הפנטזיה תאמה למציאות ובין אם לאו. נשים שאינן מעבדות את החוויה ואינן מספרות את הסיפור לא נותנות אפשרות לאוורר רגשות שקשורות בחוויה הזו על כל המורכבות שלה – הפן הרגשי והפיזי, היחסים הבינאישיים בחדר לידה, שלה מול הצוות או מול המלווים שלה.
עיבוד החוויה יכול להיות עם שילוב של אשת מקצוע הבקיאה בעולם ההיריון, הלידה וההורות, כמו דולה לאחר לידה ו – קואצ'רית מומלצת. עיבוד החוויה הזו יאפשר לנרמל אותה, להפחית רגשות שליליים, למצוא נקודות אור וחוסן בסיפור, חוזקות שיציידו את האימא והמשפחה בכוחות רגשיים מחודשים לקראת החוויה ההורית.
לשם עיבוד חווית הלידה אני נפגשת אתך בקליניקה בגבעתיים או בזום ומשלבת כלים מתחום התמיכה, דולה לאחר לידה ומתחום האימון האישי, קואצ'ינג וכן מעולם הלוגותרפיה, תרפיה ממוקדת משמעות, כי סיפור הלידה הוא הסיפור המשמעותי של חייך, שיקרין על כל תחומי החיים ועל מערכות היחסים החשובות שלך, עם בן הזוג, עם התינוק וייתכן שאף עם אנשים נוספים סביבך כמו ההורים שלך.
לכן, סיפור הלידה חייב להיות מעובד תוך כדי שנותנים לו תוקף ומשמעות שאתה אפשר ללכת הלאה ולהסתכל באופטימיות אל העתיד, אל ההורות ואל הלידות העתידיות.